טע-לי וטל נוי אדריכלות

פרויקט חדש במגדלי שרונה תל אביב

אנו נרגשים להציג בפניכם פרויקט חדש מבית נטע-לי וטל נוי אדריכלות ועיצוב פנים. במשך חמש שנים התגוררו בני הזוג בדירת קבלן במגדלי שרונה בתל אביב, עד שהחליטו לשפץ ולהפוך אותה לדירת החלומות שתשמש אותם ואת ילדיהם ואף כמשרד עבור שניהם.

צילום: עוזי פורת

מטבח אפור בשילוב קוריאן בזלת

הדירה בת 120 המ"ר נמצאת בקומה גבוהה במתחם שרונה, פונה לכיוון צפון ומשקיפה לנוף אורבני. בני הזוג לא היו מרוצים מחדר בודד ומקלחת שמוקמו בתוכנית המקורית צמוד לסלון, ממטבח הרי"ש המקורי בסטנדרט הקבלני ומחדר הארונות והרחצה במאסטר ההורים, שלא נוצלו כהלכה. יחד עם שני ילדיהם החליטו לעזוב את הדירה לזמן השיפוץ, ובזכות תזמון מדויק חזרו לדירה משופצת ומעוצבת בסגנון מודרני, נקי ועל זמני לאחר שלושה חודשים. "המטבח נמדד והוזמן לפני תחילת השיפוץ, ומועד התקנתו הוא שהכתיב את מהלך השיפוץ", מסבירה נוי. "הדיירים נכנסו לדירה כשהיא מוכנה לגמרי, כשהנגרות ומשטחי העבודה הותקנו וחברת הניקיון סיימה את עבודתה".

 

מטבח אפור בשילוב קוריאן בזלת

המטבח מול הכניסה בוטל והועבר לאזור החדר הנוסף שבסלון. במקומו תוכנן חדר העבודה של הזוג כקוביית זכוכית בצבע אפור מעושן שיובאה מאיטליה. הבחירה בזכוכית מאפשרת להם לעבוד ועדיין לשמור על קשר עין עם סביבת הבית, לראות את הילדים בסלון אבל גם להתנתק כשהם רוצים בכך. כדי לשמור על אקוסטיקה נבחרה דלת פתיחה במקום דלת הזזה.עמדת עבודה לשני מסכי מחשב, העשויה מתכת ו-MDF לפי מידה, מרחפת על הקיר ומחוזקת לקיר הממ"ד הצמוד. גם המחשבים עצמם נתונים בקופסאות מרחפות ללא רגליים, כדי לשמור על מראה מודרני, נקי, דקיק ומרחף המושפע מהעיצוב האיטלקי החביב על נוי. בצידו השני של חדר העבודה תוכנן ארון עבור ציוד שהוסתר בנישה ייעודית, והחזית שלו בקו אחיד עם קיר הזכוכית.

מטבח אפור בשילוב קוריאן בזלת

פינת האוכל המיועדת לאירוח צמודה לחדר העבודה. השולחן בתכנונה של המעצבת בנוי מפלטה מדוקקת באפור גרפיט, הזהה לגוון המטבח שנמצא בקצה השני של החלל הציבורי, ומרגליים שנקבעו קרוב למרכז השולחן כדי לאפשר ישיבה נוחה מכל הצדדים.למרפסת המשקיפה לים יוצאים דרך ויטרינות רחבות. היא רוצפה בדק איפאה ואובזרה בריהוט וטקסטיל שתואמים לתנאי חוץ, מערכת השקיה אוטומטית לצמחים, רמקולים ותאורה בעציצים. את החלונות מלבישים וילונות הסטה מרשת, שאינם מסתירים את הנוף, וכן וילונות החשכה שיוצרים תרחיש קולנוע. גם התאורה המינימליסטית מכבדת את הנוף ולא מעמיסה על החלל, וגוף התאורה היחיד שיורד מהתקרה נקבע בפינת האוכל.